הדורסים נעלמו כמו שהופיעו. השמים התבהרו והטבע נסוג להרגלים הישנים שלו. לקח לכיתה א' 1 קצת זמן להגיע למגרש המשחקים המשותף שלנו, וגם אז כולם היו עדיין מרוגשים מיום ההולדת של בר (איזה שם יפה). ובכל זאת יצא לנו להסתובב קצת יחד ולמצוא לא מעט. את הכסופי דק הפסים שהקים רשת יפהפייה על שיח הפלקטרנטוס, זבובים ועכבישים אחרים שהסתתרו בין העלים, גמל שלמה חיוור, שבלול שדה ופתאום הדררה צועקות מעלינו, מבריחות נקבה של בז מצוי שהעזה להתיישב על אותה אנטנה. שחף צהוב רגל עם עין בהירה חותך את האוויר ונעלם, והנה השיעור נגמר. שחררנו את העכבישים חזרה לשיח, הילדים רצו ליומולדת ואני עצרתי ליד השער של יוסי. היה לי חשבון לסגור, והפעם לא התכוונתי לוותר. אחרי עשר דקות ראיתי אותה. הלטאה הזריזה שעד היום שיחקה איתנו מחבואים וניצחה תמיד, יצאה להשתזף על קיר בית הספר. חייכי למצלמה, עכשיו גם את כוכבת. שבת שלום
Comentarios
Agregar un comentario